מפתח לעין איה - הרב קוק
מהו המפתח, ולמה?
המפתח ל"עין איה" בא לטפל בשתי דרישות: האחת - מפתח מאוחד ומקיף לכל כרכי ה"עין איה", דבר שטרם נעשה, אף לא בדפוס. המצב כיום הוא שלכל כרך מתוך הארבעה יש מפתח שונה, אין אחידות במונחים בין כרך לכרך, ורמת העריכה אינה שווה. משום כך גם אין טעם "לחבר" בפשטנות את ארבעת המפתחות ולנסות לאחד ביניהם. מפתח חדש זה בא לפתור את בעיית ההמשגה העקבית, המאוחדת, והמקיפה.
הדרישה השנייה היא עמוקה יותר. הלומד המעוניין לתפוס את מרחב שיטת הרב בנושא מסוים, או לחילופין - להבין את גישת הרב העקבית והשיטתית, כשהיא חוזרת ומופיעה בנושאים שונים ומגוונים - לא ימצא מבוקשו במפתח מילולי פשוט. הוא זקוק עד מאוד לכלי שייתן לו 'סוגיה', 'רעיון', 'מרחב מחשבה' מסוים למצוא בו את מבוקשו. הלומד האיכותי לרוב איננו מסתפק בלימוד מקור אחד, במנותק מהקשר רעיוני או תוכני. העוסק בכתבי הרב בשיטתיות, מתרגל לחשוב בתוך 'סביבת עבודה', במושגים קרובים ושכנים, להתהלך ב'שכונות' של מושגים וסוגיות. מדוע? משום שאף הרב עצמו כתב את חיבוריו בצורה דומה. כל בר בי רב יודע, שהרב היה אמן השפה וההבעה. משום כך, כשהוא מעוניין לומר משהו על מושג מסוים, "השגחה" למשל, אין סיכוי קלוש שהוא יגביל את כתיבתו לשימוש במושג "השגחה". הוא ישתמש בעשרות ביטויים, ניבים, פסוקים, איזכורים וכו', שאצלו הם חלק ממרחב סוגיית ההשגחה. הלומד לא מעוניין לקבל את המקומות בהן נזכרת המילה השגחה, אלא את סוגיית ההשגחה, את המקומות בהן מוארת ההשגחה באספקלריה של הרב.
כמו כן, ישנם 'עקרונות חשיבה אמוניים' שהרב מנחיל אותם לנו בכל הזדמנות, בשלל נושאים בלתי קשורים ספציפית. לדוגמא: האורגניות, אמצעים ותכלית, הכרה פנימית, החיסרון במציאות, טבע הנפש, הכוחות הרעים והקשים באדם, ההכרח, ועוד ועוד. בכדי לעקוב אחריהם אין דרך לעשות זאת באמצעות מפתח מילולי, שנותן רק את המונח הבסיסי ביותר בו דנה פסקה מסוימת, אלא במפתח ייעודי, שעוסק בזיהוי סוגיות, רעיונות, דרכי לימוד וחשיבה, ודולה אותם מתוך כל שלל הביטויים ה"מקומיים". בכך הוא מעניק ללומד את מרב התמורה למבוקשו. יתרה מזו - המפתח הריהו כלי מצוין ללמד בעזרתו את הלומד מה לבקש וכיצד ראוי לבקש, מלבד לתת לו את מבוקשו. כך נעשה האדם 'לומד' טוב ואיכותי יותר.
על דרכי השימוש במפתח, היתרונות והאפשרויות הגלומות בו, ראה: השימוש במפתח.